• אשמח לשמור על קשר

  • התחברו לפייסבוק שלי

  • פוסטים אחרונים

הפחד לעשות טעות

השפה העברית היא נהדרת, ולא תיהיה לי אחרת, אך יש מילים בשפה שפשוט עושות לנו נזק תודעתי חמור ביותר. חשבתם פעם על המושג "לעשות טעות".הפחד לעשות טעות

עצם המינוח הזה כשלעצמו, מייצר דפוס חשיבה מסויים ומייצר דפוסי רגשות הנובעים ממנו. כשהמחשבה שלנו מכוונת לבדוק כל הזמן האם טעיתי או לא? (בדומה להאם אני בסדר או לא?) יוצא מכך שיש לעשות טעות ויש ההפך.

מה ההפך מלטעות?  

להצליח? להיות צודק? להיות בסדר? לעולם לא לפול? להיות מושלם?

אסור לנו לטעות, זה לא מקובל חברתית, זו אמורה להיות השאיפה שלנו, שימו לב, רק שזה ע"פ אמות מידה שמישהו אחר קבע ובדה מראשו מתישהו בזמן. אך היום, אנחנו משלמים על הפחד לטעות מחיר כבד.

מה זה עבורכם לעשות טעות? האם הרשו לכם בתור ילדים לטעות? לפול? לבכות? להיות קצת לא בסדר? ועדיין להיות אהובים?או שדחו אותכם וכעסו עליכם כשעשיתם טעות?

האם זה בכלל מציאותי לא לטעות אף פעם? האם אדם שלא טועה הוא מאושר יותר? מצליח יותר? ככל הנראה ההפך הוא הנכון. אדם מצליח הוא אדם שלא חושש להכשל, לא חושש ליפול וקם אחרי כל נפילה וממשך לנסות, ממשיך ללכת בדרך הלב. אדם שחי בחרדה מטעות, מכשלון, מפתיע אם יהיה מאושר, כי אושרו תלוי בתפיסת עולם של אחרים.

ומה יקרה אם נטעה? מה מפחיד בזה? מה הנזק הכ גדול שיכול לקרות במידה ונעשה טעות? זה הזמן לעצום עיניים, לנשום עמוק ולשאול את הלב מה יקרה אם אני עושה טעות בהחלטה …..? זה רגע של התבוננות בפחד, התבוננות במציאות, רגע של התפכחות. והמסקנה צריכה להיות חדה וברורה: מה שעוצר אותי מללכת על … זה הפחד מ….

כשהתחברתי לגלי התטא, קיבלתי מסר מאוד פשוט וברור, אין דבר כזה לטעות. זו פיקציה של השפה .זו ממש אשלייה מחשבתית. אין דבר כזה במציאות לטעות, אין חיה כזו, אין גם תחושה כזו. אין רגש כזה. זו המצאה מא ועד ת. הרגשות שמתלווים למחשבה "עשיתי טעותי" הם פעמים רבות כאב רגשי או פיזי, חרדה, הסתגרות, אכזבה עצמית, חוסר אונים, ועוד יותר גרוע מאלו, הפחד לטעות פשוט שם משקולות על הרגליים ועל הידיים ולא מאפשר לנו לזוז.

אין דבר כזה לטעות! יש לבחור!

לכל בחירה יש מחיר ויש תמורה. לפעמים המחיר כבד מאוד ועדיין נעשתה בחירה שהיתה נכונה ומדוייקת ברגע מסויים בזמן. הבחירה היתה הבחירה הכי טובה שיכולתם לקחת באותו הרגע לפי הנתונים שהיו אז, לפי המצב הרגשי הפיזי והמנטלי שהיה אז באותו הרגע. וזהו. אין טעויות. אופן החשיבה העקום הזה, מייצר אותנו קורבניים קטנים, אבודים…

מזמינה אותנו לגדול, לצאת מהמקום הצר והקטן שחשוב לו איך הוא נראה וחשוב לו שיהיו מרוצים ממנו,  לוודא היטב שבחרנו הכי טוב שאנחנו יכולים, להיות שלמים עם הבחירות, ולנשום לרווחה!

מי שצריך עזרה להסתכל לפחד בלבן של העין, מי שרוצה ליווי ביציאה מהמקום הקטן שמפחד לטעות, מפחד ליזום, מפחד לחיות, מוזמן באהבה לצור קשר.
מי ייתן ותמיד נעשה את ההכי טוב שלנו בשלמות ובחמלה, מתוך חיבור לעצמינו ולאמת שלנו שזמינה לנו באותו הרגע.

באהבה, יעל