• אשמח לשמור על קשר

  • התחברו לפייסבוק שלי

  • פוסטים אחרונים

ותודה להוריי

פגישה שלישית

**

מילה אחת לא במקום מהם ואני מתרסקת. בעצם זה היה קצת יותר ממילה.

כועסת ומיד מרגישה אשמה – על כך ששונאת אותם, שכועסת עליהם, שמאשימה אותם שהם לא מספיק טובים בשבילי… ומיד אחרי זה מופיעה בדידות. כי… נטשו אותי, לא אוהבים אותי, לא מקבלים אותי… ובכלל – אסור להם לכעוס עלי!!! למה?!!??! כי אני הבת שלהם והם אמורים לאהוב אותי ללא תנאים ולהקשיב לי ולהבין אותי… והם אפילו לא מנסים! חוצפנים.

– "ומה אם יהיה מותר להם לכעוס עליך? וגם לך יהיה מותר לכעוס עליהם…?"

הקלה. יותר טוב, יותר שפוי, יותר אוהב, יותר מקבל. יותר פשוט. אז מותר לכעוס. וגם לבטא את זה איך שזה יוצא. ופתאום זה מצחיק כי רואה שמה שהיה לי קשה הוא לא הכעס אלא ההתנגדות שלי אליו, ה"אסור לכעוס" הזה.

הולכת לפגוש אותם עם כעס נעים בלב. בהגיעי אליהם ממשיכה את הריב שהתחיל בטלפון, כועסת על אבא, הוא כועס עלי בחזרה, אמא בצד מסתכלת מנסה להרגיע את שנינו ולא ממש מצליחה, אני כועסת עוד קצת, וגם הוא, ו… זהו. נגמר הסיפור. ואח"כ נהנית להיות בחברתם כמו שמזמן לא נהניתי איתם. ואוהבת אותם שוב, אפילו קצת יותר.

אז אני רוצה להודות להוריי –

על שלא אהבו אותי ללא תנאים, על שנטשו אותי רגשית ופיזית, על שלא נתנו לי את מה שהייתי צריכה, על שלא אפשרו לי להיות מי שאני בביטחה, על שלא סמכו עלי, על שכעסו עלי, נזפו בי, זלזלו בי וגרמו לי להרגיש בושה ואשמה, על שלא נתנו מקום לצרכים ולרצונות שלי, דיכאו וחנקו את הביטוי, החופש והיצירתיות שלי, על שהשאירו אותי לבד, על שלא תיקשרו איתי, לא קיבלו אותי כמו שאני, על שעשו ערימות של טעויות ושטויות.

אני רוצה להודות להם על כל אלה, כי בזכות זה למדתי לפגוש את עצמי באהבה באינסוף דרכים

זכיתי לעבור תהליכי ריפוי אצל אנשים נפלאים

למדתי שיטות וגישות ותורות ודתות

שנתנו לי המון מתנות

הכרתי אנשים שהם מאסטרים של אהבה,

עוצמה, חופש, שלום ובריאה

התוודעתי לישויות

למלאכים, לפיות

במימדים אחרים

ועל פני האדמה

(וגם לבת-ים אחת קטנה)

פגשתי שותפים לדרך

מלאכים אנושיים

מכל מיני צורות ופנים

זכיתי להיות מלאכית בעצמי

למדתי מהו קסם אמיתי

שאלתי שאלות וקיבלתי תשובות

ניצחתי פחדים, ספקות ואשליות

למדתי לקבל את עצמי

למדתי לעמוד על שלי

לעשות טעויות, להיכשל, לסלוח

לכעוס ולבכות

ולבעוט ולברוח

לבקש עזרה (ובכלל, לבקש)

לקבל ולתת

לאהוב (כמעט) את כל מה שיש.

ועדיין לומדת,

(זה כנראה לא יגמר)

לאהוב את עצמי

יותר ויותר.

 

כלנית (שם בדוי)

פוסט קודם