• אשמח לשמור על קשר

  • התחברו לפייסבוק שלי

  • פוסטים אחרונים

זה לא בסדר לאכול בשר

לכולנו יש מחשבות בראש של צדק ומוסר: זה לא נכון … זה לא בסדר… זה לא צודק… זה לא הוגן… אנחנו מאמינים להן והן מנהלות אותנו. אנחנו חושבים שהמחשבות האלה יגרמו לנו להיות טובים יותר, מוסריים יותר, אהובים יותר, הופעתי פעם נוספת לגלות שלא כך הדבר. המחשבות הצדקניות האלה מבוססות על עולם של קוטביות, של נכון ולא נכון, של צודק ואשם, של שחור ולבן, עולם של טובים ורעים, אולי פשוט נהייה מי שאנחנו ? איך הייתם מרגישים אילו חייתם ללא שיפוט עצמי ? אילו קיבלת את עצמכם כפי שאתם?

קצת מהסלט שעבר לי בראש: אוף, אני לא רוצה לאכול בשר ובכל זאת אוכלת פה ושם, לא בשר, עוף, אותו דבר, אני כועסת על עצמי על זה, אני יודעת כמה סבל בע"ח עוברים, התעללות, עינויים, יחס מחפיר, אני בעצם נותנת יד לתעשייה הזו, אז למה למה למה אני עדיין אוכלת???IMG_1274

הכעס והתסכול ישבו לי בראש זמן מה, בשנה האחרונה שחררתי את החבל, (הייתי טבעונית ב90% ), אולי בגלל אלי, אולי כי נוח לי, אולי כי בא לי מידי פעם לאכול בשר… הלכתי לגאיה,  אחותי הדיאטנית, כדי לדון בסוגיית המזון שאני מכניסה לגוף.

אחרי שיחה קצרה, גאיה אמרה לי אז מה שאת בעצם אומרת  שזה לא בסדר שאת אוכלת בשר. נכון אמרתי. אז בואי נביירן אותך ובשבילכם, בואי נחקור את המחשבה הזו.

יש המון טכניקות להתבונן במציאות, זו שמתחת לפני השטח, שיטות שמטרתן לגרום לנו להכיר את עצמינו טוב ויותר ולהיות מסופקים ומאושרים בחלקינו. אחת מהשיטות המופלאות היא שיטת העבודה של ביירון קייטי. השיטה מורכת מ4 שאלות ואני משתפת אתכן בתכנים של העבודה שאני עשיתי על המחשבה שאנו זיהינו שגורמת לי להמון עוגמת נפש.

זה לא בסדר שאני אוכלת בשר. האם זו האמת שזה לא בסדר שאת אוכלת בשר? לא יודעת אם זו האמת, אבל אין ספק שככה אני חושבת. האם זו בוודאות האמת האבסולוטית שזה לא בסדר..? לא, האמת שמי אני שאתיימר לאמר מה בסדר ומה לא בסדר, המון אנשים אוכלים בשר בעולם, כולם לא בסדר? זה לא לא בסדר ולא – כן בסדר, זה מה שזה ומי אני שאשפוט זאת, מה אני אלוהים? זה נכון שאנחנו מכלים את המאגרים של הטבע אבל אם זה בסדר או לא ? אולי ככה זה צריך להיות??? באמת שקטונתי.

ומה אני מרגישה כשאני חושבת את המחשבה הזו? קודם כל בא לי לבכות, מרגישה איכסה בגוף, אני מרגישה שכל הסבל של העופות השחוטים שהופרדו מצאצאיהם וקטמו את מקורם וסגרו אותם בכלובי רשת צפופים… נכנס לי לגוף, ואז כל הרעל והסבל הזה יושב לי בבטן כמו גוש מת ומרקיב שם.  אני מרגישה עצבים בכל הגוף, במיוחד בבטן, אני מזלזלת בעצמי על אי כוח רצון ועמידה בערכים שלי, יש בי כעס על התעשייה העולמית של ייצור בשר, על העולם, על כל מי שנותן יד לדבר, וכעס על עצמי שאני נותנת יד לכל זה בעצמי, אני כועסת על עצמי שאיך אני יכולה לשמש דוגמה ולהגיד למטופלים לא לאכול בשר בעודי לא מסוגלת לכך, יש בי התנשאות ועליונות על אחרים, אני יודעת מה נכון ואתם לא, תחושת אשמה עמוקה.

הרבה איכסה מחשבה אחת מייצרת, אה? זה לא נגמר… מה הרווח שלי מלחשוב את המחשבה הזו? אני טובה, נשמה טהורה, איכפת לי מבע"ח, אני בסדר מעצם ידיעת מה בסדר ומה לא והמחשבה הזו עוזרת לי לאכול פחות בשר.

האם באמת המחשבה הזו עוזרת לי לאכול פחות בשר? האמת שלא! זה היה מפתיע, המחשבה הזו מרחיקה אותי מלהקשיב לעצמי אם בכלל בא לי לאכול את זה ומה בא לי לאכול או מה הגוף שלי צריך וגורמת לי להיות עסוקה בראש, עסוקה במותר ואסור, ומה שאסור יותר מגרה. יאללה הביירון קייטי הזאת אלופה…

מה קורה אם אני מוותרת לרגע על המחשבה, משחררת אותה מהראש, מה נשאר? נשימה, קודם כל התחלתי לנשום, שכחתי מזה לגמרי קודם… ועכשיו שלווה, שקט, רגיעה, לא בא לי לאכול בכלל, טוב לי.

היפוכים: (אחד השלבים החזקים בשיטה)

זה בסדר שאני אוכלת בשר. למה זה נכון? כי זו המציאות ולהלחם במה שיש, מייצר יותר נזק מלקבל את מה שיש, כי להלחם בחשקים זו גם לא הדרך הנכונה, אם יש לי צורך בבשר, אולי חסר לי משהו או מרכיבים תזונתיים מסויימים, אולי משהו רגשי, להלחם בזה ולהתכחש לזה לא מייצר שקט ולא בריאות.

המחשבות שלי חושבות, שזה לא בסדר לאכול בשר. זה נכון! זה מחשבה קודם כל. מי זו אני? יש שיגידו נשמה, יש שיגידו ניצוץ אלוהי ויש שיגידו שאני זה המחשבות שלי. אם אני זה המחשבות שלי אז מי זה שמסתכל מהצד על כל הנעה ושופט אותי על כך בחומרה, יש לאמר, זו חקירה פילוסופית חשובה, אך אני מבינה שללא המחשבות מייצרות המתח ,אני חיה בשלום עם עצמי וזו המטרה של לחיות את החיים. אני אשחרר אותה כעת. מה שאני מבינה מכך שהמחשבה עצמה מייצרת המון מתח בתוכי וללא תועלת הנראית לעין.

האם לאכול בשר זה בסדר?

האם לאכול בשר זה בסדר?

זה בסדר, שזה לא בסדר שאני אוכלת בשר. כן!!! זה לא בסדר וזה עדיין בסדר, אני לא מושלמת, סורי, נורא רוצה להיות המטפלת הכי טובה ודוגמה ומופת לכולם אבל אני לא, אני בדרך לשם, אני עושה כל מה שביכולתי ובכוחי.

המטרה של לחקור מחשבות היא לקבל את עצמך כמו שאתה ואת העולם כמו שהוא, לוותר על המתח, על הצדק המוחלט, על הכעס, על כל מה שמאיב על חיינו ופשוט לאהוב את מה שיש, לחיות את הרגע, להנות מהחיים כפי שהם ולא כפי שהמחשבות שלנו חושבות שהם אמורים להיות.

זהו, המון תודה לגאיה כהן הביירוניסטית, הדיאטנית והמטפלת האלופה :-) אני הרבה יותר רגועה עכשיו.

אגב, מאז העבודה שעשיתי גם אלי אוכל פחות בשר. שזה עוד שיעור חשוב, שאנחנו הולכים עם האמת שלנו עד הסוף, תמיד יש מצטרפים לדרך.

באהבה

יעל