• אשמח לשמור על קשר

  • התחברו לפייסבוק שלי

  • פוסטים אחרונים

ללכת אחרי הלב

ללכת אחרי הלב זה קצת מפחיד, כי ללכת אחרי הלב, אומר כמעט תמיד לא ללכת אחרי הראש. לא שזה לא יכול להתחבר, אבל אם כן מתחבר, זה בגדר בונוס. ואם מאלצים את הלב ללכת אחרי הראש, אף אחד משניהם לא יוצא מרוצה, כי זה מה שקורה בפשרות. ואם מנסים עם הראש להבין את הלב, נוצר קונפליקט פנימי, כי השפות שלהם פשוט שונות.

ללכת אחרי הלב זה קצת מפחיד, כי זה כמעט תמיד אומר לא לעשות את מה שמקובל ומה שנכון, זה לא להיות במיינסטרים, זה כמעט בהכרח אומר שכולם מסביב ידאגו וישאלו הרבה שאלות שלא יהיו לכם עליהן תשובות.. .כי זו לא שפת ההגיון. זה גם אומר להיות אמיצים להקשיב לקול הפנימי, במקום לקול החיצוני של החברה והתרבות, זה אומר להיות פורץ דרך

זה אומר להשתנות באופן תדיר ולא להיות מקובע, כי שינוי זה הטבע הטבעי של הדברים כולם, ושינוי הוא הדבר הכי קבוע בטבע, אמר לאו צה, חכם סיני ידוע.

מתי שאלתם את הלב שלכם מה הוא צריך כדי להיות מאושר?

איזה מזון הוא צריך כדי להיות שבע ומבסוט?

איזה פעולות נדרשות כדי שהוא ישן טוב בלילה?

ומתי בפעם האחרונה אשכרה הלכתם אחרי הלב?

מתי נתתם לו להוביל את הדרך?

זה קצת מפחיד לא להקשיב ללב, כי כשלא מקשיבים ללב מקשיבים לראש, והראש לא מחובר לגוף, הוא חי לו למעלה בניתוק…זה אומר שמשהו בפנים מנותק מהרגשות, כבה ומת לאיטו.

לא להקשיב ללב זה להתרחק מהמהות, מהילד הפנימי, מהחופש להיות מי שאתם באמת, ואז בשביל מה… זה קצת מפחיד לא להקשיב ללב, כי זה מדגדג את הדיכאון…

כשאני קשובה ללב שלי, אני שומעת קריאה עמוקה לטבע, ליער, לרוגע, לאדמה…ללב שלי לא איכפת שבמקומות שיש בהם טבע בארץ, אין כ"כ עבודה… ובמקומות שיש בהם טבע פראי בעולם, אין כ"כ משפחה…

איך מיישבים את הקונפליקטים שלנו? קונפליקטים שאפילו קצת מפחיד להסתכל עליהם..

המוח מבקש תשובות, מסודרות וברורת, בתוך קופסאות מתוייגות וממוספרות, אך הלב מושך לכיוונים אחרים לגמריי

התשובה,

לא מיישבים, ז"א לא מייד, הצורך להגיע לפתרון מהיר, מבטל את היכולת להגיע לפתרון חדש ומקורי. לכן יותר נכון לפתוח את כל הקלפים על השולחן, לתת לקונפליקט להיות, להדהד בלי פתרון, להקשיב לקולות שעולים ובשלב כלשהו, התשובות יגיעו, מהמעמקים.

עצם המוכנות לפתוח ולדבר על הדברים, מאפשר לבחון אותם, ואף לבחון את הרצון הפנימי, את הקונפליקט עצמו, לפעמים מגלים שאין באמת קונפליקט… ואולי אפשר לדייק את המהות של אותו רצון ואז אותו יותר קל להגשים…

לדבר על הדברים מאפשר לנו לא לשמור את התסכול חבוי עמוק בפנים, כי כידוע תסכול מודחק עושה אולקוס וכאבים כרונים… ולא פחות חשוב, עצם זה שמוכנים לדבר על דברים שאין להם פתרון לכאורה, דברים תקועים, ומדברים אותם פתוח, מגלים שיש המון פתרונות מחוץ לקופסא, פתרונות שלא רואים מכאן….

לכבוד השנה החדשה,

זו הזדמנות ממש טובה,

לעצור ולשאול שאלות עמוקות, להכיר בקונפליקיטים להציף סוגיות

לתת לקולן להשמע, ולאפשר להקשבה כנה וחמלה להיות לכם למורה השנה


שנה טובה, באהבה

יעל